כאשר מתייחסים ל”הפרעה על הספקטרום האוטיסטי”, הכוונה היא שקיימת מידה רבה של שונות בהשפעה של ההפרעה על אנשים שונים הלוקים בה.
קריטריונים לאבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי
אחד השינויים המשמעותיים שנעשו במדריך ה-DSM-V (המהדורה החמישית של המדריך הסטטיסטי האבחוני של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הוא השינוי ביחס לאבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. אופן האבחון החדש מייצג דרך חדשה, מדויקת יותר ויעילה יותר מבחינה רפואית ומדעית, לאבחן הפרעות על הספקטרום אצל אדם מסוים.
תסמינים המעידים על קיומה של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי
בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, תסמיני ההפרעות על הספקטרום האוטיסטי כוללים קשיים בכישורים חברתיים, דיבור ושפה ופעילות ותחומי עניין מוגבלים. עם זאת, כפי שהוסבר קודם לכן, ישנו הבדל עצום בחומרת התסמינים, בשילוב ביניהם ובדפוסי ההתנהגות של כל אדם ואדם על גבי הקשת. למעשה, חשוב לזכור שעצם קיומם של מספר תסמינים אינו מחייב בהכרח אבחנה של הפרעה על הספקטרום. הפרעות על הספקטרום מאובחנות כאשר מתגלים תסמינים רבים, אשר גורמים לפגיעה ביכולתו של אדם לתקשר, לבנות קשרים, ללמוד, לשחק וכדומה.
כישורים חברתיים
- שפת גוף, מחוות גופניות והבעות פנים לא רגילות או בלתי הולמות;
- חוסר עניין באנשים אחרים, חוסר נכונות לשתף בתחומי עניין או הישגים;
- הימנעות מיצירת קשר עם אחרים או מאינטראקציה חברתית, מראה אדיש ומנותק, העדפה להיות לבד;
- קושי להבין רגשות, תגובות ואותות לא מילוליים שמשדרים אחרים;
- התנגדות למגע;
- קושי או חוסר יכולת להתיידד עם ילדים בני אותו הגיל.
שפה ודיבור
- עיכוב בלמידה של דיבור (אחרי גיל שנתיים) או העדר דיבור;
- דיבור בטון או בקצב לא רגילים;
- חזרה על מילים או משפטים ללא כוונה תקשורתית;
- קושי לפתוח בשיחה או להמשיך בשיחה;
- קושי להביע צרכים או רצונות;
- אי הבנה של אמירות או משפטים פשוטים;
- הבנת דברים שנאמרים באופן מילולי מדי, חוסר יכולת להבין הומור, אירוניה וסרקזם.
משחק והתנהגות מוגבלים
- תנועות גוף חזרתיות (נפנוף ידיים, נדנוד, הסתובבות), הימצאות בתנועה מתמדת;
- היקשרות אובססיבית לחפצים לא רגילים (גומיות, מפתחות, מתג האור);
- התעסקות בתחומי עניין ספציפיים, הקשורים לרובל מספרים או סמלים (מפות, לוחיות רישוי, סטטיסטיקות ספורט);
- צורך מתמיד בסדר ושגרה (סידור צעצועים, לו”ז נוקשה), כעס בעקבות שינוי השגרה או הסביבה;
- התנהלות מגושמת, יציבה בלתי רגילה, התנועעות באופן לא רגיל;
- גילוי עניין בעצמים מסתובבים, נעים או חלקים של צעצועים ומכשירים (למשל עיסוק בגלגליה של מכונית צעצוע במקום משחק עם המכונית).
בעיות חושיות (סנסוריות)
קשיים רגשיים
ילדים ומבוגרים על הרצף האוטיסטי עשויים להפגין קושי בויסות רגשות ובהבעתם באופן הולם. לדוגמה, ילד המצוי על הרצף עשוי להתחיל לצעוק, לבכות או לצחוק בהיסטריה ללא סיבה ניכרת לעין. במצבי דחק, הילד או המבוגר עשויים להפגין התנהגות אגרסיבית (לשבור דברים, להכות אחרים, לפגוע בעצמו). הם עלולים להיות מחד אדישים לסכנה אמיתית ולא להיזהר למשל מרכב נוסע, אך לפחד מחפצים בלתי מזיקים כגון בובה.
יכולות קוגניטיביות לא אחידות
אופן האבחון של הפרעות על הספקטרום האוטיסטי
בשל מורכבותן של הפרעות אלו והשונות הרבה בין דרכי הביטוי שלהן, לא קיים מבחן אחד ויחיד המשמש לאבחון שלהן. על כן, האבחנה מתבצעת באמצעות שילוב של מספר אמצעים ובהם תצפיות, ראיונות ובדיקה של ההיסטוריה ההתפתחותית.
אבחון ילדים
בשל כך, מומלץ להורה החושד שילדו לוקה בתסמונת על הרצף האוטיסטי להתריע על חששותיו מוקדם ככל האפשר וכן לשלב את הילד במסגרת טיפולית מוקדם ככל האפשר, אף לפני שניתנת האבחנה הרשמית. במחקרים נמצא, שהתחלת טיפול בגיל צעיר משפר את סיכוייו של הילד להתגבר על העיכוב ההתפתחותי. כמו כן, תוצאות האבחון מסייעות להורים לילד על הרצף האוטיסטי לממן טיפולים רפואיים ואף לזכות בגמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נכה.
הגורמים המעורבים באבחון של הפרעה על הספטקרום האוטיסטי
בשל מורכבותה של ההפרעה, מעורבים לרוב באבחנתה מספר מומחים, מתחומים שונים, ובהם:- פסיכולוג ילדים;
- פסיכיאטר ילדים;
- מומחה להפרעות בתקשורת;
- רופא ילדים בעל מומחיות בהתפתחות הילד;
- פיזיותרפיסט;
- מורה או גננת בתחום החינוך המיוחד.
- ראיונות עם ההורים וקבלת מידע מפורט על ההיסטוריה המשפחתית וההתפתחותית של הילד.
- ראיונות עם הילד וביצוע אבחונים המודדים מיומנויות שונות הקשורות להפרעות על הספקטרום.
- איסוף מידע על הילד מרופא המשפחה, הצוות בגן הילדים או בית הספר וכן גורמים נוספים שהיו מעורבים בטיפול בילד.
- תצפיות: מומחים התפתחותיים יצפו בילד במגוון מצבים, למשל משחק או אינטראקציה עם אנשים, על מנת לאתר התנהגויות הקשורות להפרעות על הרצף האוטיסטי.
- בדיקה גופנית שמטרתה לשלול גורמים פיזיים אפשריים אחרים לתסמינים שמפגין הילד, כגון חירשות, הרעלת עופרת, תסמונת דאון או נוירופיברומטוזיס.
- מבחנים קוגניטיביים מתוקננים (שעוברים סטנדרטיזציה), שמטרתם לבחון את תפקודו ויכולותיו הקוגניטיביות של הילד ולהשוות אותו לטווח הנורמה עבור ילדים בני גילו ומינו.
- מבחני כישורים בתחום המוטוריקה הגסה והעדינה.