האבחון הפסיכודידקטי הוא תהליך דיאגנוסטי שמטרתו לבחון את המקור של קשיים שונים בתחום הלמידה. כמו כן מטרתו של האבחון הפסיכודידקטי לבחון את הקשר של הקשיים האקדמיים למצבו הפסיכולוגי של המאובחן.
מדובר למעשה בשילוב של שני סוגי אבחון: אבחון דידקטי, שמטרתו לזהות לקויות למידה במאובחן ולסווג אותן ואבחון פסיכולוגי, שמטרתו להעריך את היכולות הקוגניטיביות של התלמיד ולמפות את הקשיים הרגשיים והקוגניטיביים מהם הוא סובל. זוהי הסיבה בגינה לא אחת מתייחסים לאבחון הפסיכודידקטי, כאל אבחון משולב. להלן פירוט קצר אודות שני המרכיבים של הטיפול הפסיכודידקטי:
- אבחון דידקטי – במסגרת האבחון הדידקטי בוחנים את מנגנוני הלמידה של התלמיד, את תפקודי הלמידה והשפה, את התפקודים הגרפו-מוטוריים שלו ואת תפקודי הזיכרון. בנוסף, מעריכים את יכולות החשיבה שלו וניתנת גם כן התייחסות לפונקציות ניהוליות ולתפקודי קשב וריכוז. באופן ספציפי מנסים לבחון את האפשרות שהתלמיד סובל מלקות למידה כזו או אחרת. בהתאם לצורך, יינתנו בסיום דו”ח האבחון הדידקטי המלצות שונות להמשך טיפול, להתאמות בלמידה או תכנית טיפול להוראה מתקנת.
- אבחון פסיכולוגי – האבחון הפסיכולוגי כולל הערכה הן של התחום הרגשי והן של התחום הקוגניטיבי. בתחום הרגשי מתבצעת הערכה של היכולות החברתיות, התפישה העצמית, הקשיים, תפישת המציאות וכיו”ב ואילו בתחום הקוגניטיבי מתבצעת הערכה של רמת האינטליגנציה.
מהו ההיגיון העומד מאחורי הוספת האלמנט הנפשי לאבחון?
ישנה חשיבות רבה לבחינת האספקטים הרגשיים הנלווים לקשיים הלימודיים. זאת כיוון שהתחום הרגשי מנהל יחסי גומלין מורכבים עם הקשיים בתחום האקדמי. כך לדוגמה במקרים רבים מתברר שהמקור של הקשיים בלימודים נובע מבעיות רגשיות שלא זכו לאבחון ולטיפול.
בנוסף, לקושי הלימודי ברוב המוחלט של המקרים ישנה השפעה מרחיקת לכת על התחום הרגשי והתעלמות מההשלכות האלו עלולה להוביל להידרדרות נפשית מהירה, לפגיעה בדימוי העצמי ולירידה נוספת בהישגים הלימודיים ואף בתחום החברתי. ניתן לכתוב למעשה כי לא ניתן לקבל תמונה שלמה במסגרת האבחון, אם לא טורחים גם להתייחס להיבטים רגשיים שונים.
באילו מקרים מומלץ להפנות את התלמיד לאבחון פסיכודידקטי?
ההפניה לאבחון זה מומלצת בעיקר כשהתלמיד סובל מקשיים נרחבים ומגוונים או כשמדובר בקשיים חמורים במיוחד. מטרת האבחון היא לאמת את החשד למקור הקושי או לשלול אותו. בין היתר חשוב להזכיר את הסיבות האפשריות הבאות:
- אם מעורבים גורמים רגשיים שלא ניתן להתעלם מהם בקושי ממנו סובל התלמיד בלימודים.
- אם ישנה שאלה בנוגע לאינטליגנציה או ליכולת ההבנה של התלמיד.
- אם ישנו חוסר בהירות בנוגע למסגרת החינוכית המתאימה ביותר לתלמיד.
- אם לא ניתן מסיבות כאלו ואחרות לבצע אבחון דידקטי.
אילו אנשי מקצוע מוסמכים לבצע אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי יכול להתבצע אך ורק על ידי גורם מורשה ומוסמך והכוונה היא בדרך כלל לפסיכולוג מומחה שעבר את ההכשרה המתאימה בתחום האבחון הדידקטי. כמו כן האבחון יכול להתבצע גם על ידי פסיכולוג שאינו מומחה בתחום, אך במקרה הזה עליו לבצע את האבחון בשיתוף פעולה עם מאבחן דידקטי מורשה. תהליך עבודה הכולל שני אנשי מקצוע, מצריך עבודה נפרדת בשלב המבחנים ועבודה משותפת בשלב הסקת המסקנות ועיבוד התוצאות. הדו”ח המסכם שבו נכתבות המסקנות וההמלצות להמשך הטיפול, נמצא באחריותו הבלעדית של הפסיכולוג.
במקרים לא מעטים נשלח תלמיד לאבחון דידקטי ומאוחר יותר המאבחן מחליט כי יש לערב בתהליך האבחון גם פסיכולוג וכך להרחיב את היריעה לתחום הרגשי. זה אולי המקום לציין שהאבחון הדידקטי יכול להתבצע גם על ידי אנשי מקצוע המגיעים מתחום ההוראה, ללא רקע בפסיכולוגיה.
