אבחון פסיכיאטרי בבני נוער, ובניגוד לאבחון במבוגרים יותר, יכול להיות אתגר של ממש עבור בעלי המקצוע המתמחים בכך. גיל ההתבגרות הוא גיל הידוע בשינויים הרבים החלים בו, שינויים פיזיולוגיים ונפשיים כאחד.
אלה, עשויים להוביל את המתבגר, החווה אותם, לתחושות לא פשוטות ולהתנהגויות שונות, שפעמים רבות עשויות להיות קיצוניות. יחד עם זאת, לא כל התנהגות קיצונית או תחושות אישיות קשות הן סממן להפרעה נפשית כלשהו. מסיבה זו ישנה חשיבות רבה מאד לאבחון מקצועי ונכון, הנעשה תוך התייחסות לשורה של פרמטרים ולא רק לפרמטר אחד.
מדוע הוא נעשה
מטרתו העיקרית של האבחון הפסיכיאטרי היא לסייע לבני הנוער להתמודד עם הבעיה או עם ההפרעה שצצה. האבחון מאפשר לזהות את סוג ההפרעה, את הסימפטומים הנלווים לה ובהתאם להציע את המענה הטיפולי הנדרש. בין אם זו טראומה שאתה מתמודד המתבגר, חוסר היכולת שלו לשלוט בדחפיו, הפרעות רגשיות שונות, הפרעות התנהגותיות או חרדה ודיכאון, כל אחת מהבעיות הללו מצריכה, ולפני קבלת הטיפול, אבחון מעמיק.
הפסיכיאטר הוא הכתובת שאליה יש לפנות, שכן הוא הגורם המקצועי המתמחה באבחון ובטיפול בהפרעות נפשיות וגם הוא מיומן מספיק כדי לזהות את התסמינים, הנלווים להפרעות אלו ולהבדיל אותם מאלה המופיעים לרוב בגיל ההתבגרות וכחלק מההתבגרות עצמה. במהלך האבחון, שבו משתתפים גם בני המשפחה, הוריו של המתבגר, מבצע הפסיכיאטר הערכה מעמיקה באשר למצבו של המתבגר וזאת בנוסף לאבחנתו של הפסיכולוג או הרופא המטפל. ההליך עצמו כולל שורה של בדיקות פסיכולוגיות ובמרבית המקרים גם מבחנים נוירולוגיים שונים.
תוצאותיו של האבחון
במידה ובמהלך האבחון מגלה הפסיכיאטר שהמתבגר שמולו אכן סובל מהפרעת התנהגות כלשהי או הפרעה פסיכיאטרית, בוחן הפסיכיאטר את אפשרויות הטיפול השונות. אופי הטיפול והסוג שלו נקבעים בהתאם לחומרת ההפרעה והסימפטומים השונים הנלווים אליה.
כשמדובר בהפרעות פסיכיאטריות קשות הדורשות השגחה על המתבגר, אשפוז פסיכיאטרי יכול להיות הפתרון המתאים. האשפוז שכולל השגחה מלאה, 24 שעות ביממה לרוב, כולל את שיתופם של ההורים/האפוטרופוסים שלו ומספק למתבגר והן לבני משפחתו הקרובים את הכלים הנדרשים להם כדי להתמודד עם הבעיה.
במקרים אחרים יחליט הפסיכיאטר לאחר האבחון לשלוח את המתבגר לטיפול פסיכיאטרי שאיננו כולל אשפוז. טיפול זה נפוץ יותר ויכול לספק מענה למרבית ההפרעות הפסיכיאטריות. הטיפול מאפשר למתבגר, הסובל מהפרעה פסיכיאטרית כלשהי וגם לבני משפחתו, להמשיך בשגרת חייהם ובמקביל לקבל את המענה הטיפולי הנדרש. לאחר בחינת מצבו של המתבגר, בונה הפסיכיאטר תכנית טיפול, המתבססת על גישות טיפוליות שונות. הטיפול יכול להיות טיפול באמצעות אמנות, טיפול קבוצתי, טיפול משפחתי ועוד. הטיפול עוזר למתבגר לפתח מיומנויות חיים חשובות ומאפשר לו לתפקד בסביבתו הטבעית באופן עצמאי.
באילו מצבים פונים לאבחון פסיכיאטרי
האבחון הפסיכיאטרי נעשה במצבים בהם מתבגרים סובלים מהפרעה נפשית כלשהי או מכמה הפרעות שונות, כמו הפרעת אישיות,
חרדות, הפרעות התנהגויות ואפילו התמכרות לאלכוהול ולסמים. הטיפול הפסיכיאטרי ניתן לאחר שנמצא במהלך האבחון כי המתבגר סובל באחת (או יותר) מהבעיות הבאות:
הפרעה דו קוטבית, דיכאון מג’ורי, הפרעת חרדה כללית, הפרעת אישיות גבולית,
הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעות למידה,
הפרעות קשב וריכוז והפרעות אכילה
