הערכה פסיכולוגית היא תהליך בדיקה המשלבת מספר טכניקות המסייעות להגעה למספר השערות על התנהגות, אישיות ויכולות. תהליך זה נקרא אף בחינה פסיכולוגית, ומבוצע כמעט תמיד על ידי פסיכולוג מיומן, המומחה בביצוע ופרשנות מבחנים פסיכולוגיים.
מרכיבי הערכה פסיכולוגית
הערכה זו מבוצעת בארבעה שלבים הכוללים:
1. בדיקה המתייחסת לנורמה
אמות המידה של מבחנים פסיכולוגיים מתוכננים לקבוצה מוגדרת בבירור, הנקראת קבוצת הנורמה, וניתנים לשינוי כך שכל ציון של נבדק משקף דרגה בקבוצת הנורמה. אמות המידה פותחו על מנת להעריך תחומים רבים, כולל אינטליגנציה; יכולות קריאה, חשבון ואיות; מיומנויות ויזואליות מוטוריות; מוטוריקה גסה ועדינה; והתנהגות אדפטיבית.
2. ראיונות
מידע בעל ערך זמין באמצעות ראיונות, הנערכים לא רק על הנבדק, אלא אף על בני משפחתו וסביבתו הקרובה. ראיונות הם שיטה פתוחה יותר ופחות מובנת מאשר בדיקה פורמאלית, והם מעניקים למרואיינים הזדמנות להעביר מידע במילותיהם.
3. תצפיות
מספקות מידע רב ערך נוסף להערכה פסיכולוגית. הן מאפשרות לפסיכולוג להבין כיצד הנבדק מתנהג בסביבתו, ביתו ושכונתו. האם אחרים מתייחסים אליו באופן שונה? וכיצד סביבתו מגיבה אליו?
4. הערכה בלתי רשמית
מבוצעת לעיתים כשקיים צורך בהערכה הנוספת להערכה הרשמית, כגון מבחן השלכה או אפילו בדיקות קריירה או השכלה. הערכה זו בודקת את יכולת התקשורת של הנבדק, יכולת הארגון שלו והערכת מיומנויות תפקוד במצבים שונים.
תחום ההערכה הבלתי רשמית הוא עצום, אך יש להשתמש בה בזהירות מוקפדת, היות והתוקף המדעי של הערכה זו פחות ידוע. * פסיכולוגים שואפים להשתמש במידע המצטבר מהערכה פסיכולוגית ולארוג אותו לתמונה מקיפה ושלמה של הנבדק. ההמלצות מבוססות על תוצאות ההערכה המתקבלות מדיון עם בני משפחה, עמיתים והסביבה הקרובה, אשר שופכים אור על התנהגות הנבדק במסגרות שונות. הבדלים משמעותיים בין הממצאים חייבים להיפתר לפני שמתקבלת כל החלטת אבחון או שמבוצעות המלצות לטיפול. הערכה פסיכולוגית אינה מתמקדת בציון או בדיקה אחת. לכל אדם יש מגוון יכולות שניתן להעריך באמצעות מספר שיטות. הפסיכולוג נמצא שם על מנת להעריך את היכולות כמו גם את המגבלות של הנבדק, ולדווח עליהן באופן אובייקטיבי אך מועיל. דו”ח הערכה פסיכולוגית אינו מציין רק את החולשות המתגלות בבדיקות, אלא אף את נקודות החוזק של הנבדק.