ילדים שאינם מפתחים כראוי בדרך כלל לא יוכלו להגשים את מלוא הפוטנציאל הטמון בהם. התפתחות לקויה או איטית מהמקובל איננה גזירת גורל שצריך ללמוד לחיות עמה.
גם במידה ומדובר בילדים הסובלים מנכות או מחלה כרונית (מצבים שלא ניתן להחלים מם מאופן מלא) אין לומר נואש. טיפול מתאים יוכל לאפשר הגעה להישגים חברתיים, תפקודיים או רגשיים הרבה יותר גבוהים לעומת חוסר טיפול.
הזכות לאבחון ולטיפול
שלא כמו בעבר, כיום הנושא של אבחון וטיפול בהיבטים התפתחותיים נחשב לחלק אינטגרלי משירותי הבריאות בישראל. הנושא אף עוגן בחקיקה כך שגם ילדים ובני נוער המשולבים בחינוך המיוחד ומתוקף כך מקבלים סיוע יכולים לממש היבטים אבחוניים וטיפוליים תוך פניה למערכת הבריאות.
עבור ילדים שאינם סובלים מנכות או מאוטיזם, יש משמעות מיוחדת להתערבות מבחינה התפתחותית (וכמובן גם היבטים שונים של אבחון) בעיקר בגילאים הנמוכים מ- 9 שנים. לאחר מכן, אחוז הילדים הזקוקים לאבחון ולטיפול יורד באופן משמעותי. הגילאים הצעירים – זוהי תקופת הזמן הקריטית, שבה המענה והטיפול יהיו היעילים ביותר. כאשר מדובר בילדים הסובלים מנכות גופנית או כאלה המוגדרים כאוטיסטים, קיימת זכאות נרחבת באבחון ובטיפול גם בגילאים מבוגרים יותר.
מי מטפל בבעיות התפתחות
במקביל לכך, ישנם כאלה המתמחים בטיפול בלקויות למידה, יש גם מטפלים הפועלים בשיטות של ריפוי בעיסוק, פסיכולוגים של בני הנעורים, פיזיותרפיסטים (לרבות כאלה המתמחים בטיפול בבני הנעורים הסובלים מנכות גופנית, פיגור שכלי וכדומה). בנוסף, ישנם מטפלים בקלינאות תקשורת. טיפולים יכולים להינתן גם על ידי עובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בבני נוער, ישנם מטפלים ברכיבה טיפולית, מדריכים לטיפולי הידרותרפיה ועוד.
אבחון, טיפול וקופות החולים
במידה והגורם המקצועי הינו מחוץ לקופה, מומלץ לבדוק מראש עם קופת החולים מהו ההחזר הכספי המקובל, האם יש תקרת תשלום. מעבר לזכות הבסיסים לאבחון ולטיפול, מעניקים בקופות החולים זכויות נוספות לבעלי ביטוח משלים (שב”ן). יש לבדוק עם כל קופה מהן הזכויות וכן האם יש או אין תקופת אכשרה.