הפרעת קשב וריכוז (ADHD – Attention Deficit And Hyperactivity Disorder) הינה אחת מההפרעות הנוירו-התנהגותיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. כמו כן, כ-60% מהילדים הלוקים ב-ADHD יוסיפו לחוות את תסמיניה גם בבגרותם.
מחקרים מראים, כי התסמינים המקושרים עם היפראקטיביות נוטים לדעוך במהלך ההתבגרות, בעוד שתסמיני הפרעת הקשב נותרים לרוב יציבים והנטייה להתנהגות אימפולסיבית גורמת לקשיים משמעותיים יותר בתפקוד. כמו כן, בבגרות, משתלבים לרוב תסמיני ההפרעה במנגנון של קו-מורבידיות עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות כגון הפרעות מצב רוח וחרדה.
אחד מהמבחנים הממוחשבים החדשים יחסית בתחום הינו מבחן ה-MOXO, אשר פותח בין השנים 2008-2010 על ידי ניר יכין, אדווה פלד ועמית כינור מחברת נוירוטק הישראלית. לאחר פיתוחו, מבחן ה-MOXO עמד לבחינה, במסגרת ניסויים קליניים, על ידי חוקרים שונים בישראל וברחבי העולם ומהימנותו תוקפה, תוך שיוחס לו שיעור אבחון נכון של כ-90-95%.
מהלך המבחן
המשתנים הנמדדים במהלך המבחן
מבחן ה-MOXO מודד יכולות קוגניטיביות המקושרות לקשב וריכוז, באמצעות מדידת ארבעה סוגי משתנים:
- קשב: נמדד באמצעות מספר התשובות הנכונות, מתבטא בהפרש שבין מספר המטרות לבין מספר הלחיצות בפועל (הן הנכונות והן השגויות).
- תזמון: נמדד באמצעות מספר התשובות הנכונות שניתנו אך ורק בזמן שהמטרה עדיין הופיעה על המסך.
- אימפולסיביות: נמדדת במספר הלחיצות השגויות (תגובות לגירויים שאינם גירוי המטרה).
- היפראקטיביות: נמדדת במספר סך כל התגובות שלא הוגדרו כאימפולסיביות (למשל, הקשות מרובות זו אחר זו על מקש הרווח והקשות על מקשים אקראיים).
תוצאות המבחן
כמו כן, התוצאות של כל נבדק מוצגות על גבי גרף ביצוע, החל מהשלב הראשון ועד האחרון. בשל כך שהמקטעים השונים של המבחן מאופיינים בדרגת קושי עולה, ניתן באמצעות גרף זה להשוות את הנבדק לעצמו, באמצעות בחינת מידת הצלחתו עם עליית רמת הקושי. כמו כן, בשל השימוש בסוגים שונים של גירויים, חזותיים ושמיעתיים, ניתן גם לבחון כיצד מתפקד הנבדק, ביחס לעצמו, בסביבות שונות ותחת גירויים שונים.
נקודות חוזק וחולשה
נקודות חוזק
בשל יתרונות אלה, תוצאות המבחן יכולות לספק לגורם הבודק (מטפל מתחום בריאות הנפש), בקלות רבה יחסית, מידע רב ומעמיק על יכולותיו הקוגניטיביות של הנבדק בתחום הקשב והריכוז.