הפרעת קשב וריכוז (ADHD – Attention Deficit And Hyperactivity Disorder) הינה אחת מההפרעות הנוירו-התנהגותיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. כמו כן, כ-60% מהילדים הלוקים ב-ADHD יוסיפו לחוות את תסמיניה גם בבגרותם.

אבחון ADHD הינו משימה מורכבת, משום שהוא מצריך בדיקה מקיפה של מקורות רבים כגון ראיונות קליניים, תצפיות, שאלונים של הורים, מורים וגורמים קרובים נוספים ועוד. כאשר הנבדק בגיר, האבחון עשוי להיות מורכב אף יותר, משום שהתסמינים של ההפרעה נוטים להשתנות משמעותית עם השנים.

מחקרים מראים, כי התסמינים המקושרים עם היפראקטיביות נוטים לדעוך במהלך ההתבגרות, בעוד שתסמיני הפרעת הקשב נותרים לרוב יציבים והנטייה להתנהגות אימפולסיבית גורמת לקשיים משמעותיים יותר בתפקוד. כמו כן, בבגרות, משתלבים לרוב תסמיני ההפרעה במנגנון של קו-מורבידיות עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות כגון הפרעות מצב רוח וחרדה.

בשל טבעם הסובייקטיבי של כלי המדידה הנזכרים לעיל, פותחו מבחנים ממוחשבים (CPT – Computerized continuous Performance Tests) מתוקננים (שעברו סטנדרטיזציה). במסגרת מבחנים אלה, נדרשים הנבדקים לשמור על ריכוז במהלך חשיפה לרצף של גירויים (אותיות, צורות או צלילים המוצגים ומושמעים להם) ולהגיב למטרה מוגדרת מראש.

אחד מהמבחנים הממוחשבים החדשים יחסית בתחום הינו מבחן ה-MOXO, אשר פותח בין השנים 2008-2010 על ידי ניר יכין, אדווה פלד ועמית כינור מחברת נוירוטק הישראלית. לאחר פיתוחו, מבחן ה-MOXO עמד לבחינה, במסגרת ניסויים קליניים, על ידי חוקרים שונים בישראל וברחבי העולם ומהימנותו תוקפה, תוך שיוחס לו שיעור אבחון נכון של כ-90-95%.

מהלך המבחן

מבחן ה-MOXO נמשך 18.2 דקות עבור מבוגרים ו-15 דקות עבור ילדים בגילאי 7-12. המבחן מורכב משמונה שלבים, שכל אחד מהם מחולק ל-53 ניסיונות. הגירויים המוצגים בכל שלב ושלב הם זהים, אולם רמת הקושי שלהם עולה בהדרגה. כל שלב מובחן מהאחרים בסוג המסיחים החזותיים והשמיעתיים המוצגים בו ומספרם, כאשר בשלבים 1 ו-8 אין מסיחים כלל. בכל אחד מן השלבים, הנבדק נדרש ללחוץ על כפתור (בדרך כלל מקש הרווח במקלדת) כאשר מופיעה לפניו המטרה שהוגדרה מראש. תשובה נכונה מסומנת כלחיצה על הכפתור רק כאשר אותה מטרה מופיעה.

המשתנים הנמדדים במהלך המבחן

מבחן ה-MOXO מודד יכולות קוגניטיביות המקושרות לקשב וריכוז, באמצעות מדידת ארבעה סוגי משתנים:

• קשב: נמדד באמצעות מספר התשובות הנכונות, מתבטא בהפרש שבין מספר המטרות לבין מספר הלחיצות בפועל (הן הנכונות והן השגויות).
• תזמון: נמדד באמצעות מספר התשובות הנכונות שניתנו אך ורק בזמן שהמטרה עדיין הופיעה על המסך.
• אימפולסיביות: נמדדת במספר הלחיצות השגויות (תגובות לגירויים שאינם גירוי המטרה).
• היפראקטיביות: נמדדת במספר סך כל התגובות שלא הוגדרו כאימפולסיביות (למשל, הקשות מרובות זו אחר זו על מקש הרווח והקשות על מקשים אקראיים).

תוצאות המבחן

לאחר סיום המבחן, מחושבת התוצאה באמצעות שימוש באלגוריתם מתמטי. התוצאה הזו מוצגת כפרופיל הקשב הייחודי של הנבדק, תוך הצגת נקודות החוזק והחולשה הייחודיות שלו, על גבי ארבע סקאלות, לפי ארבעת המשתנים הנמדדים. כמו כן, בשל כך שהמבחן מתוקנן, התוצאות של כל נבדק ניתנות להשוואה לטווח הנורמה, בהתאם לגילו ומינו.

כמו כן, התוצאות של כל נבדק מוצגות על גבי גרף ביצוע, החל מהשלב הראשון ועד האחרון. בשל כך שהמקטעים השונים של המבחן מאופיינים בדרגת קושי עולה, ניתן באמצעות גרף זה להשוות את הנבדק לעצמו, באמצעות בחינת מידת הצלחתו עם עליית רמת הקושי. כמו כן, בשל השימוש בסוגים שונים של גירויים, חזותיים ושמיעתיים, ניתן גם לבחון כיצד מתפקד הנבדק, ביחס לעצמו, בסביבות שונות ותחת גירויים שונים.

נקודות חוזק וחולשה

נקודות חוזק

מבחן ה-MOXO הוא פשוט יחסית, זול, קל וידידותי למשתמש. תומכיו מתארים אותו כחדשני, צבעוני ומציינים לטובה שהוא מאפשר מעקב מתמיד אחר קשייו הייחודיים של כל נבדק למלא אחר כל משימה, לרבות מועד התרחשותם והתנאים הגורמים להם.

בשל יתרונות אלה, תוצאות המבחן יכולות לספק לגורם הבודק (מטפל מתחום בריאות הנפש), בקלות רבה יחסית, מידע רב ומעמיק על יכולותיו הקוגניטיביות של הנבדק בתחום הקשב והריכוז.

נקודות חולשה

מבקרי המבחן מציינים כי לא די במבחן ממוחשב יחיד בכדי לאבחן או לשלול קיומה של הפרעת קשב וריכוז. כמו כן, לטענתם, נדרשת תקופה ארוכה יותר שבמהלכה ייערכו ניסויים נוספים, אשר יוכיחו או ישללו את תקפותו של המבחן, לפני שניתן יהיה לעשות בו שימוש נרחב.